
דו"ח חדש חושף: משבר הפסולת האלקטרונית מפריחת הבינה המלאכותית
ארגון Basel Action Network (BAN) פרסם לאחרונה דו"ח לבן הבוחן את ההשלכות הסביבתיות של פריחת הבינה המלאכותית העולמית. על פי הדו"ח, עד שנת 2030 צפויות לפרוש מהמערכת כ-8.6 עד 13.1 מיליון טונות מטריות של ציוד אלקטרוני מבוסס AI מדי שנה.
היקף התופעה: גידול אקספוננציאלי בפסולת האלקטרונית
הדו"ח מצביע על כך שמרכזי נתונים, שרתים, שבבים ומערכות קירור המשמשים לתפעול מודלי AI צפויים להתיישן מהר במיוחד. קצב החידוש הטכנולוגי המואץ בשוק הבינה המלאכותית מוביל להגדלת כמויות הפסולת בקצב חסר תקדים. החוקרים מעריכים כי עד סוף העשור הנוכחי, כמות הפסולת השנתית עשויה להגיע ל-13.1 מיליון טונות, שהם פי שלושה מהכמות הנוכחית.
החומרים הנמצאים בפסולת
הציוד האלקטרוני המושלך מכיל מגוון רחב של מתכות יקרות ומתכות נדירות, כולל זהב, כסף, פלטינה, פלדיום, נחושת, אלומיניום, ליתיום וקובלט. בנוסף, הוא מכיל חומרים מסוכנים כמו עופרת, כספית וקדמיום, שעלולים לזהם קרקע ומים באתרי הטמנה לא מפוקחים.
האתגר של מיחזור נכון
BAN מדגישים כי שיעור המיחזור הנוכחי של פסולת אלקטרונית עומד על כ-20% בלבד. השאר מגיע למזבלות או למתקני מיחזור לא תקניים בעולם המתפתח. הדו"ח קורא להקמת תשתיות מיחזור מתקדמות במיוחד לטיפול במתכות היקרות ובמתכות הנדירות, תוך שילוב טכנולוגיות פירוק מכני וכימי.
השוק המתכתי בראי המשבר
הדו"ח מציין כי עליית מחירי המתכות היקרות והנדירות בשנים האחרונות מגבירה את התמריץ הכלכלי למיחזור. עם זאת, העלות הגבוהה של מיחזור פסולת AI מורכבת מקשה על יישום נרחב. אחת ההמלצות המרכזיות בדו"ח היא להטיל אחריות מוגברת על יצרני הציוד, בדמות תשלום מראש על מיחזור עתידי.
הקשרים לשוק הישראלי
בישראל, שבה תעשיית ההייטק והבינה המלאכותית פורחת, יש חשיבות כפולה לעדכון תקנות מיחזור הפסולת האלקטרונית. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בשנים האחרונות חלה עלייה של 30% בכמות הפסולת האלקטרונית בישראל, וחלק ניכר ממנה מגיע ממרכזי נתונים ומערכות AI. חברות ישראליות יכולות להפיק תועלת מהמלצות הדו"ח על ידי שיפור תהליכי המיחזור שלהן, תוך התמקדות בהפקת מתכות יקרות כמו זהב וכסף ממעגלים מודפסים וממכונות AI. למידע נוסף על מחירי גרוטאות ברזל ועל שירותי קניית גרוטאות ברזל, ניתן להיעזר באתרים המוקדשים לנושא. כמו כן, מיחזור ברזל מהווה תחום משמעותי במסגרת הפסולת האלקטרונית. לאלו המעוניינים לקבל הצעת מחיר, ניתן לפנות למרכזי המיחזור המקומיים.
שאלות נפוצות
הדו"ח של Basel Action Network מעריך כי עד שנת 2030, יפרשו מהמערכת בין 8.6 ל-13.1 מיליון טונות מטריות של ציוד AI בכל שנה.
הפסולת מכילה מתכות יקרות כמו זהב, כסף, פלטינה ופלדיום, מתכות נדירות כמו ליתיום וקובלט, ומתכות מסוכנות כמו עופרת, כספית וקדמיום.
כ-20% בלבד מהפסולת האלקטרונית ממוחזרת כיום, בעוד השאר מגיע למזבלות או למתקני מיחזור לא תקניים.
עליית מחירי המתכות היקרות מעלה את התמריץ הכלכלי למיחזור, אך עלות המיחזור הגבוהה של ציוד AI מורכב מקשה על יישום נרחב של התהליך.
כן, בישראל חלה עלייה של 30% בפסולת אלקטרונית בשנים האחרונות, במיוחד ממרכזי נתונים ו-AI. משרד להגנת הסביבה מעודד התאמת תקנות מיחזור וחברות ישראליות יכולות להפיק תועלת מהפקת מתכות יקרות.