
סין מרחיבה את הפיקוח על יצוא לרמת מתכות נדירות
סין הטילה פיקוח יצוא על שתי חברות אמריקאיות לרמת מתכות נדירות, MP Materials (NYSE: MP) ו-USA Rare Earth (NASDAQ: USAR), שהינן מרכזיות במאמצי ארה"ב לבנות שרשראות אספקה חלופיות למינרלים קריטיים המשמשים בייצור מתקדם ובתעשייה הביטחונית.
החברות נוספו לרשימת הפיקוח על היצוא של סין ביום שני, מה שמגביל את הגישה שלהן לסחורות וטכנולוגיות דו-שימושיות סיניות, שיכולות לשמש ליישומים מסחריים או צבאיים. ההגדרה אוסרת על יצואנים סיניים לספק פריטים כאלה לחברות, ואוסרת על ארגונים או יחידים בכל מדינה להעביר אליהן מוצרים דו-שימושיים ממוצא סיני.
החברות שנפגעו
MP Materials, המפעילה את מכרה המתכות הנדירות מאונטיין פאס בקליפורניה, והפנטגון הוא בעל מניות בה, הרחיבה את יכולת העיבוד שלה בשנה האחרונה. USA Rare Earth מקדמת גם היא ייצור מקומי, כשארה"ב מבקשת לצמצם את התלות באספקה סינית. שתי החברות האיצו את תוכניות הפיתוח שלהן לאחר שסין הטילה פיקוח יצוא על יסודות ומגנטים מרכזיים של מתכות נדירות באפריל 2025.
בייג'ינג הוסיפה גם שמונה חברות אמריקאיות נוספות לאותה רשימה, כולל חברות רחפנים, רובוטיקה וחלל.
מתחים מסחריים גוברים
ההחלטה מאותתת שהמתחים בין וושינגטון לבייג'ינג נותרו גבוהים, למרות מאמצים אחרונים של הנשיא דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג לייצב את היחסים. היא גם מדגישה את המינוף המתמשך של סין על שרשראות האספקה של מתכות נדירות, גם כשממשלות מערביות משקיעות רבות בייצור חלופי.
ההגבלות האחרונות מגיעות ימים לאחר שמדינות ה-G7 הסכימו להגביל את יבוא המתכות הנדירות מכל מדינה בודדת מחוץ לגוש ושותפותיו לפחות מ-60% עד 2030. הצעד נועד לצמצם את התלות בסין, השולטת בייצור העולמי ובעיבוד של מינרלים קריטיים רבים.
השפעה על השוק הישראלי
למרות שישראל אינה יצרנית מרכזית של מתכות נדירות, ההגבלות הסיניות עלולות להשפיע על שרשרת האספקה העולמית של רכיבים אלקטרוניים ומגנטים, המשמשים בתעשיות הביטחונית וההייטק הישראלית. חברות ישראליות המייבאות רכיבים מארה"ב או מסין עלולות לחוות עליות מחירים ועיכובים באספקה. לכן, מומלץ לעקוב אחר מחירי גרוטאות ברזל ומתכות אחרות באתרינו: מחירי גרוטאות ברזל, שירותי קניית גרוטאות ברזל, סוגי ברזל, ולקבל הצעת מחיר ב-דף הצעת המחיר.
שאלות נפוצות
סין הטילה פיקוח יצוא על החברות כחלק ממלחמת המינרלים הקריטיים, במטרה להגביל את הגישה האמריקאית לטכנולוגיות דו-שימושיות ולשמור על יתרונה בשרשרת האספקה של מתכות נדירות.
ההגדרה אוסרת על יצואנים סיניים לספק סחורות וטכנולוגיות דו-שימושיות לחברות, ואוסרת על העברת מוצרים ממוצא סיני אליהן ממדינות אחרות.
ההשפעה המעשית עדיין לא ברורה. שתי החברות פועלות ללוקליזציה של שרשראות האספקה שלהן, אך תעשיות רבות עדיין תלויות בחומרים וטכנולוגיות מסין.
ההגבלות מגיעות לאחר שמדינות ה-G7 הסכימו להגביל יבוא מתכות נדירות ממדינה בודדת מחוץ לגוש לפחות מ-60% עד 2030, במטרה לצמצם תלות בסין.
ההגבלות עלולות להשפיע על שרשרת האספקה של רכיבים אלקטרוניים ומגנטים המשמשים בתעשיות הביטחונית וההייטק הישראלית, ולגרום לעליות מחירים ועיכובים.