
ביקורת חריפה על המדיניות האמריקאית
הגנרל בדימוס צ'ארלס פלין, מייסד ומנכ"ל Flynn Advisors, טוען כי ארצות הברית מזרימה מיליארדי דולרים למספר מצומצם של יצרניות מתכות נדירות גדולות, בעוד שחברות הכרייה הקטנות, ספקי השירותים וכוח העבודה המזדקן – אלו שהופכים מרבצים למכרות בפועל – נותרים מחוץ למאמץ הלאומי. פלין, שפיקד על צבא ארה"ב באוקיינוס השקט ושימש כקצין התפעול הראשי של הצבא, קורא לבנות את התשתית כמסע תעשייתי של חמש עד עשר שנים.
הפער העצום בשרשרת האספקה
לדברי פלין, הפער עצום: כ-90% מהחומר הגלם שארה"ב כורה עדיין נשלח לחו"ל לעיבוד, וכמחצית מכוח העבודה בתחום הכרייה יגיע לגיל פרישה עד שנת 2029. הוא משווה את הדפוס הנוכחי להתקשרויות ביטחוניות, שם ההון מתרכז בקבלנים ראשיים כמו בואינג, לוקהיד מרטין ונורת'רופ גרומן, בעוד שקבלני המשנה שלהם נותרים ללא תשומת לב.
הכסף נוחת על השחקנים הגדולים
פלין משבח את ממשל טראמפ על שהביא דחיפות לנושא המינרלים הקריטיים, אך טוען שהכסף נוחת על המקבילים לקבלנים הראשיים. מענק של 200 מיליון דולר לחברה בודדת, עם הסכם רכישה עתידי בעוד חמש שנים, משאיר את 18 החודשים הקרובים ללא מענה. "המדינה צריכה לחשוב במונחים של מערכות תעשייתיות, לא רק אוסף של הודעות ומענקים", אמר פלין בפודקאסט של The Northern Miner.
הזרם לאסיה נמשך
הדפוס נראה כבר בשלבי ההמשך. יצרניות הנתמכות על ידי ארה"ב, כולל MP Materials, Energy Fuels ו-Phoenix Tailings, ממשיכות למכור חלק ניכר מהתפוקה שלהן לקונים ביפן ובדרום קוריאה, מכיוון שייצור המגנטים המקומי לא התרחב באותה מהירות כמו ההשקעה בשלבי הכרייה המוקדמים.
שלושה צווארי בקבוק
פלין מזהה שלושה מגבלות עיקריות שמדיניות הממשל טרם התייחסה אליהן: חברות כרייה קטנות (ג'וניורים), ספקי שירותים וכוח העבודה. ספקי השירותים מבצעים עבודות חיפוש, מעבדה וכימיה, בדיקות פיילוט, ניהול קרקעות ופתרונות פסולת – כל העבודה שלוקחת מרבץ לייצור. פלין אמר שמפעיליהם מספרים לו שארה"ב נראית פתוחה לעסקים אך אינה מציעה דלת ברורה להיכנס דרכה.
דוגמת צנצנות המייסון
ביקור במפעל מגנטים אחד המחיש את הפער. במפעל הראו לפלין חמש צנצנות מייסון: החמישית הכילה מגנט מוגמר, והראשונות הכילו את החומרים בכל שלב קודם. הוא שאל את המנכ"ל באיזו צנצנת הבעלות שלו על החומר מתחילה. התשובה הייתה צנצנת שלוש; תכולת צנצנות אחת ושתיים עובדה בחו"ל. "זה מגנט שנכנס ל-F-22, F-35 או לתחמושת מדויקת", אמר פלין.
הצעה לשינוי גישה
פלין טוען שוושינגטון צריכה להפוך את אופן מימון פרויקטי המינרלים הקריטיים. במקום לרכוש סוללות מוגמרות, מגנטים או לוחות מעגלים למאגרים, הוא מציע לתמוך בפרויקטים בשלב המרבץ על ידי חתימת מכתבי כוונות או חכירות עם חברות כרייה קטנות, ולשחרר מימון ככל שהפרויקטים מתקדמים מחיפוש דרך הפקה ועד עיבוד. בתמורה, הממשלה תקבל חלק מהייצור העתידי ברגע שהמפעילים יוכיחו את עצמם.
ודאות מימון מול גודל מימון
"קנה המידה של המימון פחות חשוב מהוודאות של המימון", אמר פלין. הוא סיפר על ספק שירותים בדרום-מזרח ארה"ב שאמר לו שאין לו מושג מה יעשה עם צ'ק חד-פעמי של 25 או 50 מיליון דולר, אבל ש-5 או 6 מיליון דולר בשנה לאורך חמש שנים יאפשרו לו לבנות כוח עבודה ולהעלות מכרות לייצור תוך 18 חודשים.
שימוש באדמות צבא
פלין גם רוצה לבנות מחדש עיבוד מתכות נדירות על נכסים פדרליים שכבר נמצאים בשליטת הממשלה. הוא מציע מפעלי עיבוד מודולריים שניתן לשכפל ברחבי בסיסי צבא, משמר לאומי ומתקני מילואים בכל 50 המדינות, הממוקמים ליד אזורי סחר חופשי כדי לנצל הטבות מס תוך הנאה מהביטחון והסביבה הרגולטורית היעילה של מתקנים צבאיים.
המשחק הארוך
מאחורי הטיעון התעשייתי עומד טיעון צבאי על עמידות לאורך זמן. "המטרה היא לבנות יכולת תעשייתית שתשרת את האומה בעשורים הבאים, לא רק לתת מענה למשבר הנוכחי", סיכם פלין.
הקשר לשוק הישראלי
לישראל, המייבאת כמויות משמעותיות של מתכות נדשות לתעשיות הביטחון וההיי-טק, יש עניין ישיר בהתפתחויות אלו. תלות במקורות אספקה מרוכזים מסין וממדינות אחרות עלולה להשפיע על יציבות האספקה והמחירים. מומלץ לעקוב אחר מגמות הגיוון של שרשרת האספקה האמריקאית, שעשויות להוביל להזדמנויות חדשות בשוק הישראלי, במיוחד בתחום המיחזור והסחר בגרוטאות מתכות נדירות. למידע נוסף על מחירי גרוטאות ברזל ומתכות אחרות, בקרו בדף המחירים שלנו. אם יש לכם גרוטאות ברזל למכירה, תוכלו לקבל הצעת מחיר מיידית. לפרטים על שירותי רכישת גרוטאות ברזל, היכנסו לדף השירותים. מידע נוסף על סוגי ברזל ומתכות זמין במדריך המתכות שלנו.
שאלות נפוצות
פלין טוען שהמיליארדים המוזרמים מתרכזים במספר קטן של יצרניות גדולות, בעוד שחברות כרייה קטנות, ספקי שירותים וכוח העבודה המזדקן – אלו שממירים מרבצים למכרות בפועל – נותרים מחוץ למאמץ.
פלין מזהה שלושה מגבלות: חברות כרייה קטנות (ג'וניורים), ספקי שירותים (חיפוש, מעבדה, ניהול קרקעות) וכוח העבודה – שמחציתו יגיע לגיל פרישה עד 2029.
במקום לרכוש מוצרים מוגמרים, הוא מציע לתמוך בפרויקטים בשלב המרבץ באמצעות מכתבי כוונות או חכירות, ולשחרר מימון הדרגתי ככל שהפרויקט מתקדם, בתמורה לחלק מהייצור העתידי.
כי ייצור המגנטים המקומי לא התרחב באותה מהירות כמו ההשקעה בכרייה, ולכן יצרניות כמו MP Materials ו-Energy Fuels מוכרות את תפוקתן ליפן ודרום קוריאה.
הוא מציע להקים מפעלי עיבוד מודולריים על בסיסי צבא, משמר לאומי ומתקני מילואים, בסמוך לאזורי סחר חופשי, כדי לנצל הטבות מס וביטחון רגולטורי.