האם מלחמת איראן תזרז בניית כורים גרעיניים?

מלחמת איראן: הזדמנות חדשה לבניית כורים גרעיניים?

פרדריק טומסקו | 1 במאי 2026 | 08:42

אנרגיה | מלחמת איראן | שווקים | אסיה | קנדה | המזרח התיכון | ארה"ב | אורניום

תמונה: אזור מכרה מקארתור ריבר של קמיקו. מקור: קמיקו.

מלחמת איראן עלולה להביא לגל בניית כורים גרעיניים, דומה לזה שהגיע בעקבות משבר האנרגיה של שנות ה-70, כך אומר גרנט אייזק, נשיא ומנהל התפעול הראשי של קמיקו (TSX: CCO; NYSE: CCJ).

יותר מ-40% מכורים הגרעיניים הפעילים כיום בעולם נבנו בתגובה לאמברגו הנפט של 1973 שהטילו מדינות ארגון אופ"ק, על פי סוכנות האנרגיה הבינלאומית. צרפת, יפן, קוריאה הדרומית וממלכת בריטניה היו בין המדינות המערביות שהחלו במאמץ רב-שנתי לבניית כורים גרעיניים בעקבות המשבר.

"אני לא זוכר מתי הייתי כל כך נרגש מהאפשרויות לבניית כורים גרעיניים חדשים בעולם ובמיוחד במערב", אמר אייזק, ותיק 16 שנים בתעשייה שכיהן בעבר כמנהל הכספים הראשי, בראיון ל-The Northern Miner.

חברתו, שכורה אורניום ובונה כורים גרעיניים דרך מיזם משותף שבבעלותה 49% עם וסטינגהאוס אלקטריק, נמצאת במספר פרויקטים במקביל ככל שמבטיחי החשמל המתחדשים גדלים.

"אני נזכר בפעם האחרונה שהמערב בנה צי של כורים גרעיניים בקנה מידה של ג'יגה-ואט – זה היה במהלך משבר אנרגיה במזרח התיכון, וכאן אנחנו שוב באמצע משבר אנרגיה במזרח התיכון", אמר אייזק.

"עכשיו אנחנו מודאגים מביטחון האקלים, ממקורות האנרגיה החלופית שלנו, ובתוך שיח ביטחון לאומי סביב הצורך בזרם חשמל פנוי מפחמן 24 שעות ביממה לדברים כמו מרוץ הנתונים והבאת שרשראות אספקה הביתה. השילוב הזה של אקלים, אנרגיה וביטחון לאומי יוצר רקע מצוין לחיזוק הרוח הגבית לבניית כורים גרעיניים חדשים".

הכורה השנייה בגודלה

קמיקו – מפעילת מכרה מקארתור ריבר בססקצ'ואן, מכרה האורניום בעל הדרגה הגבוהה בעולם – מייצרת 15% מהאורניום העולמי. החברה מססקטון היא הכורה לאורניום השנייה בגודלה בעולם, אחרי יצרנית המדינה הקזחית קזאטומפרום (LSE: KAP), שמספקת כ-20% מהייצור. שתי החברות שותפות במיזם אינקאי, שצפוי לייצר 10.5 מיליון ליברות אורניום השנה.

מקורות אנליסטים מציינים כי לאורניום צפויה גירעון אספקה ארוך טווח מתרחב בעשורים הקרובים, עקב עלייה בביקוש, אתגרים באספקה ראשונית וחוסר ודאות בפיתוח מכרות חדשים.

זה לא אומר שהתחזית של האורניום חסינה מפני זעזועים. תאונה גרעינית כמו אסון פוקושימה ב-2011 ביפן תשפיע ללא ספק על הסנטימנט העולמי ומחירי האורניום, ואולי תוביל להיפוך מדיניות. התלקחויות כמו מלחמת איראן עלולות להשפיע גם על צריכת אנרגיה – במיוחד אם הכלכלה העולמית תיכנס למיתון.

כרגע, הביקוש העולמי לאורניום צפוי להכפיל פי שלוש עד 2040, מה שמדגיש את הצורך בפיתוח מכרות. הוא כבר עולה על הייצור ב-50 עד 60 מיליון ליברות בשנה, על פי נתוני איגוד הגרעין העולמי.

"יסודות שוק האורניום נשארים צפופים", כתב אנליסט הכרייה של RBC קפיטל מרקטס, אנדרו וונג, בהערה אחרונה. הוא חזה "תנופה מואצת בבניית כורים גרעיניים חדשים".

ביקוש מטכנולוגיה

הביקוש לאנרגיה גרעינית עלה עוד לפני שהחלו הפצצות של ארה"ב וישראל על איראן – תוצאה של חברות טכנולוגיה שבונות מרכזי נתונים צורבים חשמל יותר עבור יישומי AI. ממשלת ארה"ב עובדת גם להאצת החזרת הגרעין דרך תמיכות שונות וקידום מהיר של פרויקטי אורניום בדרום-מערב המדינה.

הביקוש הגובר הוביל גם להארכות חיי כורים. רשויות רגולציה גרעיניות בארה"ב אישרו בחודש שעבר חידוש רישיון ל-20 שנה לשני כורים בטכנולוגיית מים בלחץ במפעל דיאבלו קניון בקליפורניה – ההארכה ה-100 כזו בשנים האחרונות.

בום AI יאיץ את הביקוש לאורניום ב-2026

ההחלטות מגיעות בעקבות צו נשיאותי ממאי 2025 של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שמטרתו להכפיל פי ארבע את קיבולת האנרגיה הגרעינית של המדינה לכ-400 ג'יגה-ואט עד 2050.

קמיקו עומדת להרוויח מכך – כפי שמעידה השותפות של וסטינגהאוס עם ממשלת ארה"ב באוקטובר. וושינגטון רואה לפחות 80 מיליארד דולר בבניית כורים גרעיניים חדשים. בעוד שוק המתכות ממשיך להתפתח, כדאי לשים לב גם למחירי גרוטאות ברזל ולשירותי רכישת גרוטאות ברזל, שתומכים בתעשייה הכוללת כולל סוגי ברזל.

הקשר ישראלי

בישראל, מתח הגרעין עם איראן מדגיש את החשיבות של מקורות אנרגיה עצמאיים ובטוחים. בעוד ישראל מפתחת אנרגיה מתחדשת, תעשיית המתכות המקומית, כולל גרוטאות ומיחזור, יכולה להיתרם מביקוש גובר למתכות בתשתיות אנרגיה מתקדמות.