הגל הבא של הביקוש לליתיום מתרחב מעבר לסוללות רכב חשמלי

תחזית חדשה: צריכת ליתיום תגיע ל-720 אלף טון עד 2050

רכבים חשמליים (EV) יישארו המקור הדומיננטי לביקוש לליתיום לפחות ב-15 השנים הקרובות, אך מגוון הולך וגדל של טכנולוגיות, מבינה מלאכותית ועד מערכות גרעיניות מתקדמות, עלול ליצור גל צריכה משמעותי שני עד אמצע המאה, לפי מחקר חדש של חברת הייעוץ GEM Mining Consulting.

המחקר מצא כי יישומי ליתיום מתעוררים יתרמו כ-105,000 טון של שוות ערך לליתיום קרבונט (LCE) בשנה עד 2035, שיעלו ל-303,000 טון ב-2040 ול-720,000 טון ב-2050 תחת תרחיש הבסיס. כמויות אלה מייצגות כ-2.8%, 6.1% ו-10.3% בהתאמה מהביקוש החזוי מיישומים נוכחיים כמו רכבים חשמליים, מוצרי אלקטרוניקה צרכניים ואחסון אנרגיה בקנה מידה רשתי. בתרחיש אופטימי שבו מספר טכנולוגיות עתירות ליתיום מתרחבות במקביל, הביקוש הנוסף עשוי להגיע ל-2.81 מיליון טון LCE בשנה עד 2050.

הבחנה בין סוגי הביקוש לליתיום

הדו"ח מראה כי יישומים מתעוררים לא צפויים להחליף את הרכבים החשמליים כמקור העיקרי לביקוש לליתיום לפני 2040. עם זאת, הם יכולים להפוך למשמעותיים עד 2050 אם מספר שערים טכנולוגיים יעברו.

במאמר, טוענים החוקרים כי משקיעים ושחקנים בתעשייה צריכים להתמקד פחות בנתוני הביקוש הכוללים ויותר באופן שבו ליתיום נצרך. המחקר מבחין בין שימוש גולמי בל יתיום, ביקוש מוסף וביקוש ראשוני נטו, ומציין כי מלאים גדולים המוטמעים בסוללות, מערכות גרעיניות או חומרים תעשייתיים אינם מתורגמים בהכרח לדרישות שנתיות חדשות לליתיום כרו ומזוקק. מיחזור, השבה ושימוש חוזר במעגל סגור יכולים להפחית משמעותית את כמות האספקה החדשה הנדרשת.

ביקוש ממרכזי נתונים ובינה מלאכותית

המקורות הגדולים ביותר לביקוש חדש עד 2050 הם מערכות אחסון לרזיליות במרכזי נתונים של בינה מלאכותית, רובוטיקה אנושית ושירותית, סוללות תעופה וביטחון, כורים גרעיניים במלח מותך מבוססי ליתיום-7, חומרי לכידת פחמן קרמיים ורובוטיקה תעשייתית.

אנרגיית היתוך נותרה חשובה מבחינה אסטרטגית מכיוון שהיא עלולה ליצור ביקוש לאיזוטופים של ליתיום, במיוחד ליתיום-6, אך ההזדמנות הרחבה יותר מקיפה יישומים אלקטרוכימיים, גרעיניים, ניהול תרמי, פוטוניים וכימיים מיוחדים.

תכונות היתוך של ליתיום

המשיכה של ליתיום במגזרים אלה נובעת מתכונותיו הפיזיקליות והכימיות הייחודיות. משקלו הקל ומאפייניו האלקטרוכימיים הופכים אותו למרכזי בסוללות מתקדמות ובאלקטרוליטים מוצקים, בעוד איזוטופים של ליתיום ממלאים תפקידים מיוחדים בטכנולוגיות גרעיניות. תרכובות ליתיום משמשות גם במערכות לכידת פחמן בטמפרטורה גבוהה, יישומי קירור תעשייתיים, חומרים פוטוניים וטכנולוגיות מיגון עשירות במימן.

סיכוני תחלופה

המחקר מזהיר כי תחלופה נותרה הסיכון הגדול ביותר לצמיחת ביקוש ארוכת טווח מחוץ לסוללות. סוללות נתרן-יון, סוללות זרימה, מערכות ברזל-אוויר, אחסון מימן ודלקים חלופיים לתעופה יכולים להפחית את צריכת הליתיום בכמה יישומים. כימיקלי קירור חלופיים, חומרים פוטוניים ועיצובי כורים יכולים גם הם להגביל את האימוץ. הסיכון גדול ביותר כאשר הליתיום משמש בעיקר כאמצעי אחסון אנרגיה ונמוך ביותר כאשר אטום הליתיום או האיזוטופ שלו חיוני לטכנולוגיה עצמה.

המלצות ליצרני ליתיום

עבור יצרני ליתיום, הממצאים מצביעים על כך שגמישות אסטרטגית עשויה להפוך לבעלת ערך גובר. בעוד שקרבונט והידרוקסיד ברמת סוללה צפויים להישאר מוצרי הליבה של התעשייה, חומרים מיוחדים כמו ליתיום מתכתי, ליתיום פלואוריד, ליתיום ברומיד, ליתיום כלוריד, ליתיום סיליקטים, ליתיום הידרידים ומוצרי איזוטופים יכולים לצוץ כשווקים בעלי ערך גבוה יותר. ממשלות ויצרנים עשויים גם להתייחס ליכולות זיקוק ליתיום, ייצור איזוטופים ומיחזור כנכסים אסטרטגיים ולא כתעשיות נישה.

תעשיית הליתיום עשויה להיכנס לשלב מגוון יותר של צמיחה. בעוד שרכבים חשמליים צפויים להישאר המניע הדומיננטי של ביקוש במשך עשורים, פורטפוליו רחב של טכנולוגיות מתעוררות יכול ליצור שווקים חדשים שישנו שרשראות אספקה וירחיבו את החשיבות האסטרטגית של המתכת הרבה מעבר לתחבורה.

הקשר לשוק הישראלי

בישראל, עם התפתחות תעשיית הרכב החשמלי והמעבר לאנרגיה מתחדשת, הביקוש לליתיום צפוי לגדול. חברות ישראליות בתחום האנרגיה והסוללות יכולות לנצל את המגמה על ידי השקעה בטכנולוגיות מיחזור ליתיום וייצור חומרים מתקדמים. בנוסף, פיתוח מערכות אחסון אנרגיה למרכזי נתונים של בינה מלאכותית בישראל עשוי להניב הזדמנויות עסקיות חדשות.