
הפער בין כרייה לאספקה בפועל
מחקר חדש של חברת הייעוץ GEM Mining Consulting מזהיר כי המחסור במתכות קריטיות עד שנת 2035 עשוי להיות תלוי לא פחות ביכולת של כורים לעבד ולספק חומר שמיש מאשר בכמויות הכרייה הכוללות. בעוד שהתעשייה מתמקדת בקיבולת השמית – היכולת התיאורטית של מכרות להפיק עפרה – המחקר מדגיש כי היכולת האמיתית לספק מתכות מזוקקות ואיכותיות היא המפתח למניעת משבר.
ניתוח הפערים לפי מתכות
GEM ניתחה חמש מתכות קריטיות – נחושת, ליתיום, ניקל, קובלט, גרפיט בדרגת סוללה ומתכות נדירות למגנטים – תוך שימוש בתחזית סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) לשנת 2035. הממצאים מראים כי הצפי לאספקה מכסה רק 68% מדרישות הליתיום, 74% לקובלט ו-75% לנחושת. עם זאת, הפערים הגדולים ביותר אינם מייצגים בהכרח את שרשראות האספקה החלשות ביותר.
גרפיט ומתכות נדירות: סיכון גבוה למרות כיסוי טוב
גרפיט ומתכות נדירות למגנטים צפויים להגיע לכיסוי אספקה של 96% ו-107% בהתאמה, אך הם נושאים את ציוני השבריריות הגבוהים ביותר בשרשרת האספקה של GEM – 89 ו-95 מתוך 100. המשמעות היא שגם אם יש מספיק חומר גלם, קשיים בעיבוד, לוגיסטיקה או רגולציה עלולים לשבש את האספקה בפועל.
ליתיום: לחץ נפחי חסר תקדים
ליתיום סובל מהלחץ הנפחי הגדול ביותר, עם ציון 80 במדד המחסור הנפחי של GEM (Volume Scarcity Index). נחושת מקבלת ציון 62 באותו מדד. קובלט משלב גירעון באספקה עם שבריריות גבוהה בשרשרת, ומקבל ציון 78 במדד זה.
שני צירי מחסור
GEM מדגישה כי מנגנוני המחסור חייבים להיבחן בשני צירים: מחסור נפחי – כמות החומר הזמינה לעומת הביקוש, ומחסור בשרשרת האספקה – היכולת להפוך חומר גלם למוצר שמיש. בעוד שנחושת וליתיום סובלים ממחסור נפחי חמור, גרפיט ומתכות נדירות פגיעים יותר בשלבי העיבוד וההפצה.
השלכות לשוק הישראלי
ישראל, שאינה מפיקה מתכות אלו בעצמה, תלויה בייבוא גרוטאות ברזל ומתכות אחרות לצורך תעשיית המיחזור המקומית. המחסור הצפוי במתכות קריטיות עלול לייקר את עלויות הייצור במפעלים מקומיים, במיוחד בתחומי האלקטרוניקה והאנרגיה המתחדשת. לכן, מומלץ לעקוב אחר מחירי גרוטאות ברזל ומתכות אחרות באתר מחירי גרוטאות ברזל ולשקול שירותי מכירת גרוטאות ברזל ברכישת גרוטאות ברזל. בנוסף, מיחזור ברזל ומתכות אחרות במתכות ברזל יכול לסייע בהפחתת התלות בייבוא. לקבלת הצעת מחיר עדכנית, פנו אלינו בדף הצעת מחיר.
שאלות נפוצות
קיבולת שמית מתייחסת לכמות העפרה התיאורטית שמכרה יכול להפיק, בעוד שאספקה בפועל תלויה ביכולת לעבד, לזקק ולהוביל את החומר בצורה שמישה. מחסור בשרשרת האספקה עלול לגרום לפערים גדולים בין השניים.
ליתיום נמצא בלחץ הנפחי הגדול ביותר עם כיסוי אספקה של 68%, קובלט עם 74% ונחושת עם 75%. עם זאת, גרפיט ומתכות נדירות למגנטים נושאים ציוני שבריריות גבוהים יותר בשרשרת האספקה.
ישראל תלויה בייבוא מתכות, ולכן מחסור עולמי עלול לייקר עלויות ייצור במפעלים מקומיים. מיחזור גרוטאות ברזל ומתכות אחרות יכול לסייע בהפחתת התלות בייבוא ולהוזיל עלויות.
מדד המחסור הנפחי (Volume Scarcity Index) של GEM מודד את הפער בין הביקוש הצפוי לאספקה הזמינה של מתכות קריטיות. ליתיום קיבל ציון 80, נחושת 62 וקובלט 78 מתוך 100.
כן, למרות כיסוי אספקה של 96% ו-107% בהתאמה, גרפיט ומתכות נדירות נושאים ציוני שבריריות גבוהים (89 ו-95 מתוך 100) בשל קשיים בעיבוד, לוגיסטיקה ורגולציה.