
השוואת שווי השוק: תעשיית הכרייה מול ענקית השבבים
לפני שנה בדיוק הפכה אנבידיה לחברה הראשונה שנוגעת בשווי של 4 טריליון דולר, ו-MINING.COM השוותה את הנתונים מול השווי המשולב של 50 חברות הכרייה הגדולות בעולם. התוצאה לא הייתה קרובה. מעצבת השבבים הייתה שווה פי 2.7 מה-TOP 50 של MINING.COM (ומאחר שהערכות השווי מתכווצות במהירות מחוץ לקבוצה זו, כנראה פי שניים מכל תעשיית הכרייה העולמית).
השנה הנוכחית: נפילה של אנבידיה
השנה אנבידיה חווה רבעון מסוג שכורי המכרות מכירים היטב. לאחר ששיאה הגיע לכ-5.5 טריליון דולר באמצע מאי, המניה איבדה כטריליון דולר בשמונה השבועות הבאים. בתחתית הירידה, אנבידיה נסחרה לזמן קצר במכפיל 18 על הרווחים העתידיים – מתחת לממוצע S&P 500, מה שהפך את סמל עידן הבינה המלאכותית, לפחות מבחינה טכנית, למניית ערך.
מכפיל הרווח של יצרנית השבבים חזר כעת לכ-20 על הרווחים העתידיים, אך חברות הכרייה הגדולות נסחרות בקושי במכפיל 13 – זולות יותר על הרווחים של השנה הבאה מאשר אנבידיה הצליחה להיראות אפילו בתחתית המחיר הנמוך שלה, ולמרות כל הדיבורים על קריטיות סביב הכרייה.
ביצועי TOP 50
ל-TOP 50 היה רבעון משלו. שווי שיא של 2.4 טריליון דולר בסוף מרץ, לפני שנסיגת הזהב חזרה מתחת ל-4,000 דולר לאונקיה הורידה 228 מיליארד דולר מהדירוג – או עבור Mag 7 slash Lag 7, אחר צהריים רע ביום שישי.
לוח התוצאות עומד כעת על 5.11 טריליון דולר מול 2.19 טריליון דולר. אנבידיה שווה פי 2.3 מ-50 הכורים המובילים, ירידה מ-2.7 ביולי שעבר, ובמשך כמה מושבים החודש המכפיל התקרב לשניים – טריטוריה שביקרה לאחרונה כאשר DeepSeek הזול והעליז נתן למסחר בבינה המלאכותית את הפחד האמיתי הראשון שלו.
צמיחת הכרייה מול הבינה המלאכותית
בשנים עשר החודשים האחרונים הכרייה אפילו צמחה יותר מהמכונה – עלייה של 47% לעומת 27% של אנבידיה – ראשון בהיסטוריה הקצרה של התרגיל הזה.
אבל כדי לחזור לנושא של משקיעים מיינסטרים שאינם מעריכים את ייצור הנחושת באותה צורה כמו ייצור הזיות על ייצור הנחושת, הנה מחשבה מעוררת פיכחון: מה שאנבידיה איבדה בין אמצע מאי לתחילת יולי – כמעט חמש BHPs, ו-BHP מעולם לא הייתה שווה יותר – היה בערך מה שכל ה-TOP 50 היה שווה במשך רוב העשור הזה.
קריאה למודעות עולמית
שינוי השם של הכל למינרלים קריטיים היה התחלה טובה (וקרדיט לפחם מטלורגי ועופרת על הכניסה לרשימה), אבל הגיע הזמן להשיק קמפיין מודעות עולמי לציבור/משקיעים. מה דעתכם על הפנינה הישנה הזו לסלוגן: אם אי אפשר לגדל אותו, יש לכרות אותו.
זה כולל, לצורך הרישום, את הסיליקון, הנחושת, הזהב, הכסף, הטונגסטן, הטנטלום, הטיטניום, הקובלט, האלומיניום, הבדיל, הניקל, ההפניום, הרותניום, המוליבדן, האינדיום, הפלדיום, הגליום, הגרמניום, הארסן, האנטימון, הביסמוט, הבורון, הזרחן, הצריום, הלנתן, האיטריום, הגדוליניום, האירופיום והפרזאודימיום שמהם עשויים השבבים של אנבידיה.
הקשר לשוק הישראלי
למרות שישראל אינה מעצמת כרייה גדולה, ההשקעות הגוברות בטכנולוגיות בינה מלאכותית ובחברות שבבים כמו אנבידיה (שפתחה מרכז פיתוח משמעותי בישראל) מדגישות את התלות הישראלית במינרלים קריטיים. חברות ישראליות בתחום ההייטק והאנרגיה המתחדשת עשויות להיות מושפעות מתנודתיות מחירי המתכות, במיוחד נחושת וקובלט, הנדרשות לייצור רכיבים אלקטרוניים וסוללות. לכן, מומלץ לעקוב אחר מחירי גרוטאות ברזל ומתכות אחרות, ולשקול מכירת גרוטאות ברזל כחלק מאסטרטגיית ניהול סיכונים פיננסיים. למידע נוסף על סוגי מתכות, בקרו בעמוד ברזל או קבלו הצעת מחיר.
שאלות נפוצות
נכון ליולי 2026, אנבידיה שווה 5.11 טריליון דולר, בעוד ש-50 חברות הכרייה הגדולות שוות 2.19 טריליון דולר. אנבידיה שווה פי 2.3 מהן, ירידה מ-2.7 בשנה שעברה.
אנבידיה איבדה כטריליון דולר בין אמצע מאי לתחילת יולי 2026, שהם כמעט חמש פעמים השווי הכולל של BHP בשיאה.
תעשיית הכרייה צמחה ב-47% בשנה האחרונה, בעוד שאנבידיה צמחה ב-27% בלבד. זו הפעם הראשונה שהכרייה עולה על הבינה המלאכותית בצמיחה.
מכפיל הרווח של אנבידיה עומד על כ-20 על הרווחים העתידיים, בעוד שחברות הכרייה הגדולות נסחרות במכפיל 13 בלבד, מה שהופך אותן לזולות יותר יחסית.
השבבים של אנבידיה מכילים סיליקון, נחושת, זהב, כסף, טונגסטן, טנטלום, טיטניום, קובלט, אלומיניום, בדיל, ניקל, הפניום, רותניום, מוליבדן, אינדיום, פלדיום, גליום, גרמניום ועוד עשרות מינרלים נדירים.