צפון קוריאה בוחנת תקיפות נחיל המשלבת כטב״מים וטילים

סיאול, דרום קוריאה – צפון קוריאה ביצעה השבוע סדרת ניסויים צבאיים חדשה, במסגרתה שילבה לראשונה תקיפות נחיל של כטב״מים מתאבדים עם שיגורי טילים בליסטיים, כך דווח בעיתון וול סטריט ג׳ורנל (WSJ) בהתבסס על גורמים רשמיים בדרום קוריאה ובארה״ב. הניסויים, שנערכו בים המזרחי, נועדו לבחון יכולות תקיפה משולבות ולסמן מסר אסטרטגי למשטר האמריקאי ולבעלות בריתו באזור.

לפי הדיווח, הצפון הקוריאני שיגר כ-20 כלי טיס בלתי מאוישים (כטב״מים) מסוג חדש, אשר טסו במבנה נחיל בגובה נמוך, תוך עקיפת מערכות ההגנה האווירית של דרום קוריאה. במקביל, שוגרו שני טילים בליסטיים קצרי טווח, שטסו למרחק של כ-300 ק״מ לפני שנחתו בים. השילוב בין נחילי הכטב״מים לבין הטילים נועד להעמיס על מערכות ההגנה, ליצור הסחה ולשבש את תהליך קבלת ההחלטות של האויב.

גורמי ביטחון בדרום קוריאה מסרו כי הניסוי כלל גם שימוש בטכנולוגיות ניווט חדשות, כולל ניווט לוויינים והתאמה בזמן אמת למסלולי טיסה, מה שמקשה על יירוט. חלק מהכטב״מים צוידו במטענים נפץ, ואילו אחרים שימשו לאיסוף מודיעין. היכולת להפעיל נחיל גדול של כלים זעירים במקביל מהווה אתגר משמעותי עבור מערכות ההגנה האווירית הקיימות, כולל אלה של ארה״ב הפרוסות באזור.

הניסוי מגיע על רקע המשך הפיתוח הגרעיני והטילים של פיונגיאנג, ולאחר שורה של שיגורים בחודשים האחרונים. מומחים מעריכים כי צפון קוריאה שואפת לפתח יכולת הרתעה אמינה יותר, שתכלול שילוב של אמצעים קונבנציונליים ובלתי קונבנציונליים, כולל נשק היפרסוני וטילי שיוט. היכולת לתקוף במקביל ממספר כיוונים ובמספר אמצעים שונים מקשה על תכנון ההגנה של דרום קוריאה ויפן, ומעלה את הסיכון להסלמה אזורית.

בתגובה לניסוי, גינתה דרום קוריאה את המהלך, וכינתה אותו ״פרובוקציה חמורה״ המאיימת על היציבות האזורית. גם יפן הביעה מחאה רשמית, וקראה לפיונגיאנג לחזור לשיחות. ארה״ב, מצדה, הדגישה את מחויבותה להגן על בעלות בריתה, והזכירה כי תרגילים משותפים עם דרום קוריאה ויפן יימשכו. עם זאת, מומחים מציינים כי התגובה הבינלאומית מוגבלת בשל חוסר האחדות במועצת הביטחון של האו״ם, שבה רוסיה וסין מטילות וטו על סנקציות נוספות.

מבחינה טכנית, נחילי כטב״מים דורשים תשתית תקשורת מתקדמת ואלגוריתמים של בינה מלאכותית. צפון קוריאה, למרות הבידוד, מצליחה לשפר את יכולותיה באמצעות שיתוף פעולה עם רוסיה, אשר סיפקה לה בשנה האחרונה טכנולוגיות לוויין וטילים. מומחים מעריכים כי חלק מהכטב״מים ששימשו בניסוי מבוססים על דגמים רוסיים או איראניים, אך עם שיפורים מקומיים. היכולת להפעיל נחיל גדול תוך תיאום עם טילים מעידה על רמת בגרות טכנולוגית גבוהה מהצפוי.

ההשלכות על הביטחון האזורי משמעותיות. דרום קוריאה ויפן משקיעות מיליארדי דולרים במערכות יירוט חדשות, כולל לייזרים ומיירטים קינטיים, אך התמודדות עם נחילים גדולים עדיין נחשבת לאתגר. בנוסף, הניסוי מדגיש את הצורך בשיתוף פעולה הדוק יותר בין ארה״ב, דרום קוריאה ויפן, כולל שיתוף מודיעין בזמן אמת ותיאום מבצעי. במקביל, סין ורוסיה קוראות לאיפוק, אך אינן מגנות בפועל את פיונגיאנג, מה שמסבך את התגובה הבינלאומית.

בתוך כך, דווח כי צפון קוריאה שיפרה גם את יכולות השיגור הימי שלה, עם צוללות חדשות המסוגלות לשגר טילים בליסטיים. שילוב של נחילי כטב״מים עם טילים משוגרים מצוללות יוצר איום כמעט בלתי ניתן לעצירה, במיוחד אם פיונגיאנג תחליט להשתמש בנשק גרעיני טקטי. מומחים מעריכים כי המשטר הצפון קוריאני מפתח תורות לחימה חדשות, המבוססות על עקרון ״הכחשה אסטרטגית״ – כלומר, יצירת אי ודאות כה גדולה עד שארה״ב ובעלות בריתה יימנעו מהתערבות צבאית.

למרות המתיחות, ישנם קולות בממשל האמריקאי הקוראים לחזרה לדיפלומטיה, תוך הצעת תמריצים כלכליים בתמורה לפירוק גרעיני. ואולם, פיונגיאנג דחתה שיחות נוספות, והדגישה כי תמשיך לחזק את יכולותיה הביטחוניות. הניסוי האחרון מהווה אם כן מסר כפול: גם הפגנת כוח פנימית למשטר, וגם אזהרה לקהילה הבינלאומית מפני כל ניסיון לפעולה צבאית.

בהקשר הרחב יותר, התפתחות זו מדגישה את החשיבות של טכנולוגיות הגנה מתקדמות, כולל מערכות לוחמה אלקטרונית והגנה מפני מל״טים. עבור ישראל, השואבת את לקחיה מהמערכה מול איראן ושלוחותיה, ישנה רלוונטיות ישירה: היכולת להתמודד עם נחילי כטב״מים וטילים היא קריטית, ופיתוח מערכות יירוט חדשות כמו מגן אור (לייזר) מהווה מענה חלקי. עם זאת, השילוב של נחילים עם טילים בליסטיים דורש חשיבה מחודשת על תפיסת ההגנה האווירית, כולל שילוב של בינה מלאכותית וסייבר.

בסיכום, הניסוי הצפון קוריאני מהווה צעד נוסף במירוץ החימוש האזורי, ומעלה שאלות קשות לגבי היציבות באזור אסיה-פסיפיק. בעוד שהקהילה הבינלאומית מגנה את המהלך, הפעולה בפועל מוגבלת, ופיונגיאנג ממשיכה לפתח יכולות חדשות ללא חשש מסנקציות משמעותיות. עבור משקיפים, הדבר מדגיש את הצורך במענה חדשני לאיומים ההיברידיים של המאה ה-21, שבהם טכנולוגיה זולה וזמינה יכולה לשנות את מאזן הכוחות.