
המרוץ העולמי למינרלים קריטיים
ארצות הברית משקיעה יותר מאירופה במרוץ להבטחת מינרלים קריטיים מחוץ לסין, מה שמעלה חששות כי יצרנים אירופיים עלולים להישאר תלויים באספקה סינית, כך דיווח הוול סטריט ג'ורנל בסוף השבוע. וושינגטון התחייבה לכ-46 מיליארד דולר (64.5 מיליארד דולר קנדי) לפרויקטים של חומרי גלם קריטיים בחמש השנים האחרונות באמצעות מענקים, הלוואות ותמריצי מס – פי שמונה בערך מהסכום שהקצתה האיחוד האירופי, לפי ניתוח של המכון הצרפתי ליחסים בינלאומיים.
האסטרטגיה האמריקאית
ארה"ב גם ניהלה משא ומתן על גישה מועדפת למשאבי מינרלים במדינות כמו הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ואוקראינה, תוך תמיכה בפרויקטים מעבר לים באמצעות תוכניות מימון. האסטרטגיה האמריקאית האגרסיבית כבר שיבשה מאמצים אירופיים, לדברי העיתון. חברת פנסנה (Pensana) מלונדון, המפתחת פרויקט לונגונג'ו באנגולה, שינתה את תוכניותיה למפעל עיבוד מבריטניה לארה"ב במטרה להשיג מימון מבנק הייצוא-ייבוא. יצרנית היסודות הנדירים הברזילאית הפרטית סרה ורדה (Serra Verde), המפעילה מכרה במדינת גויאס, הבטיחה מימון מגובה ממשלת ארה"ב ולאחר מכן הסכימה למכור את תפוקת היסודות הנדירים המגנטיים שלה במסגרת הסדר ארוך טווח שנתמך על ידי וושינגטון.
השפעה על התעשייה האירופית
מנהיגי תעשייה אירופיים אמרו לעיתון כי הם חוששים שארה"ב עלולה לשלוט בשרשראות האספקה החדשות מחוץ לסין. מייסד פנסנה, פול אתרלי, תיאר זאת כ"אש ידידותית" כלפי מדינות מערביות אחרות. האיחוד האירופי מגיב בתוכניות להקמת מרכז מימון של 3 מיליארד אירו (4.81 מיליארד דולר קנדי), מאגרים אסטרטגיים ושותפויות עם מדינות כמו קנדה, ארגנטינה, נורווגיה ודרום אפריקה. עד 2030, הגוש שואף להבטיח שאף מדינה אחת לא תספק יותר מ-65% מצרכי חומרי הגלם האסטרטגיים שלו, דיווח הג'ורנל.
הקשר לשוק הישראלי
המגמות העולמיות במרוץ למינרלים קריטיים רלוונטיות גם לישראל, שמתבססת על יבוא של מתכות כמו נחושת, ניקל וקובלט לתעשיות ההייטק והביטחון. על רקע התחרות בין ארה"ב לאירופה, ישראל עשויה להפיק תועלת ממגוון מקורות אספקה, אך גם עלולה להתמודד עם עלויות גבוהות יותר. למידע נוסף על מחירי גרוטאות ברזל, בקרו בדף מחירי גרוטאות ברזל. לשירותי רכישת גרוטאות ברזל, היכנסו לרכישת גרוטאות ברזל. לפרטים על סוגי ברזל, ראו סוגי ברזל. לקבלת הצעת מחיר, לחצו כאן.
שאלות נפוצות
ארה"ב השקיעה כ-46 מיליארד דולר בחמש שנים, פי שמונה מהאיחוד האירופי, באמצעות מענקים, הלוואות ותמריצי מס.
חברות כמו פנסנה העבירו פרויקטים מאירופה לארה"ב כדי לקבל מימון, מה שמקשה על אירופה לפתח שרשראות אספקה עצמאיות.
האיחוד שואף להבטיח שאף מדינה לא תספק יותר מ-65% מצרכי חומרי הגלם האסטרטגיים שלו, באמצעות מרכז מימון ומאגרים אסטרטגיים.
המרוץ כולל קובלט, נחושת, גרפיט, ניקל ויסודות נדירים כמו אלו המשמשים במגנטים.
ישראל תלויה ביבוא מתכות לתעשיות ההייטק והביטחון, ועלולה להתמודד עם עלויות גבוהות יותר אם שרשראות האספקה יוגבלו.