אתגרי השטח מאתגרים את איפוס מגזר הכרייה בוונצואלה

אתגרי השטח מאתגרים את איפוס מגזר הכרייה בוונצואלה

ניסיונה של ונצואלה להחיות את מגזר הכרייה לאחר סילוקו של ניקולס מדורו נתקל בעשורים של דעיכה מוסדית, כרייה בלתי חוקית וספקנות מצד משקיעים, למרות שהמדינה פותחת אחת מהחזיתות העשירות במשאבים בעולם להון זר.

שינוי פוליטי ופתיחת שווקים

מעצרו של מדורו על ידי כוחות ארה"ב בינואר סימן שינוי דרמטי לאחר עשרות שנות בידוד פוליטי וכלכלי, ועשוי לעצב מחדש את המודל הכלכלי של ונצואלה. לצד עושר הנפט של המדינה, קראקס ממקמת כעת מאגרים עצומים של זהב, עפרות ברזל ומחצבים קריטיים כמרכזיים להתאוששות הלאומית.

המאמץ הואץ על ידי ממשל הנשיא דונלד טראמפ, שהסיר סנקציות במהירות, פתח ערוצים פיננסיים ועודד חברות אמריקאיות לחזור לוונצואלה. וושינגטון רואה במדינה הזדמנות אסטרטגית במשאבים הכוללים נפט, זהב ומחצבים קריטיים.

חקיקה חדשה ומשיכת משקיעים

קראקס הגיבה בפירוק חלקים ממסגרת הלאומנות המשאבית הישנה תחת הנשיאה בפועל דלסי רודריגס. ממשלתה פנתה באופן פעיל לחברות כרייה והציגה את חגורת המחצבים הלא מפותחת כאחת החזיתות האחרונות שלא נוצלו כמעט באמריקה, למרות סיכונים ביטחוניים וממשלתיים חמורים.

"החוק יוצר מסגרת פורמלית ברורה יותר להשקעות וזיכיונות ארוכים יותר", אמרו אנליסטים מחברת Geopolitical Mining ל MINING.COM.

הסימן הבולט ביותר לשינוי הגיע באפריל כאשר המחוקקים אישרו חוק כרייה חדש ורחב היקף שנועד למשוך השתתפות בינלאומית. אנליסטים מ GEM Mining Consulting ציינו שהחקיקה יוצרת "נתיב חוקי לחברות מקומיות וזרות", מפרמטת זיכיונות לפרויקטים גדולים ומאותתת על מאמץ להסדיר מפעילים תוך דיכוי כרייה לא מורשית.

הסקטור בצל הנפט

ברוב המאה ה 20 התקיימה הכרייה בצל הנפט למרות מרבצי עפרות ברזל, בוקסיט, פחם וזהב משמעותיים. בעוד ונצואלה בנתה פעולות עפרות ברזל משמעותיות באזורים כמו סיודד גואיאנה, הכנסות הנפט שלטו בתכנון המדינה והותירו את מגזר הכרייה הרחב לא מפותח.

ציפיות מוקדמות היו שאפתניות בהרבה. בשנות ה 50 וה 60 הפכה ונצואלה ליצואנית עפרות ברזל מרכזית שסיפקה את שוק ארה"ב. ב 1956 דיווח הניו יורק טיימס כי מאגרי מחצבים שזוהו לאחרונה עשויים "להתקרב בחשיבותם לנפט של האומה", מה ששיקף תקופה של אופטימיות אחרי גילויים גדולים באזור גואיאנה.

גילויים אלה, לצד מוקדמים יותר כמו סרו בוליבר ואל פאו, מיקמו את ונצואלה כמעצמת עפרות ברזל פוטנציאלית עולמית, משכו השקעות אמריקאיות משמעותיות והציתו פיתוח תעשייתי גדול הקשור לשווקי ייצוא. עפרות ברזל נותרו מרכזיות בתכנון.

למרות זאת, הכרייה מעולם לא נמלטה מהשפעת הנפט. למרות הפוטנציאל הגיאולוגי, הסקטור נשאר לא מפותח יחסית לבסיס המשאבים שלו. דפוס זה של משאבים חזקים לצד התפתחות מוסדית לא אחידה הוכח כעמיד.

האיזון החל להשתנות בשנים שקדמו לעליית הלאומנות המשאבית תחת הוגו צ'אווס בסוף שנות ה 90. מדיניות צ'אווס התמקדה בעיקר בשליטה ממלכתית בנפט, אך הגישה הרחבה יותר למשאבי טבע השפיעה גם על הכרייה: בעלות ממלכתית גדולה יותר, שליטה הדוקה יותר על מפעילים זרים וסביבה רגולטורית מפוליטית יותר.

עם הזמן ההשקעות האטו, התשתיות התדרדרו והיכולת המוסדית נחלשה, מה שהניח את הקרקע לקריסה שבאה אחר כך. עד שמדורו נכנס לתפקיד ב 2013, מגזר הכרייה כבר איבד לכידות.

במהלך העשורים בין שני המשטרים, תפוקת הכרייה של ונצואלה צנחה. לפי נתונים שנאספו על ידי BMI, יחידה של Fitch Solutions.

הזדמנויות והשקעות עתידיות

החקיקה החדשה פותחת דלתות לחברות בינלאומיות. קבלו הצעת מחיר לפרויקטים חדשים. למידע נוסף על רכישת גרוטאות ברזל ומחירי גרוטאות ברזל.