חקיקת מיחזור סוללות בוויסקונסין לשיפור האיסוף והפחתת סיכוני שריפה

בשורה חשובה לעולם המיחזור הגיעה מוויסקונסין, מדינה במערב התיכון של ארצות הברית. חקיקה חדשה שנתקבלה לאחרונה מחייבת יצרני סוללות ניידות וסוללות בפורמט בינוני להצטרף לארגון ניהול סוללות (Battery Stewardship Organization) ולהגיש תוכנית מקיפה לאיסוף ומיחזור סוללות בכל רחבי המדינה ל-DNR – מחלקת משאבי הטבע של וויסקונסין – עד ה-1 בינואר 2026. החוק הזה נועד להתמודד עם שתי בעיות מרכזיות: שיפור שיעורי האיסוף של סוללות משומשות והפחתת הסיכון לשריפות הנגרמות מסוללות ליתיום פגומות או נזוקות.

רקע לחקיקה: הבעיה הגוברת של סוללות משומשות

בעשור האחרון חל זינוק עצום בשימוש בסוללות ניידות ובפורמט בינוני, בעיקר בזכות התפשטות מכשירים אלקטרוניים, כלי רכב חשמליים וציוד רפואי. סוללות אלו מכילות מתכות יקרות ערך כמו ליתיום, קובלט, ניקל ומנגן, שהן משאב חיוני לתעשייה. אולם, ללא מערכת איסוף יעילה, רוב הסוללות הללו מגיעות לפח האשפה הרגיל, מה שיוצר סיכונים סביבתיים ובריאותיים. שריפות סוללות ליתיום, שמתרחשות לעיתים קרובות באתרי אשפה או במהלך הובלה, גורמות נזקים כבדים. ב-2025 לבדה דווח על למעלה מ-500 אירועי שריפה הקשורים לסוללות בארצות הברית, על פי נתוני ה-NFPA (איגוד הבטיחות הלאומי).

החקיקה בוויסקונסין מצטרפת למגמה ארצית רחבה יותר. מדינות כמו קליפורניה וניו יורק כבר הטמיעו חוקים דומים, והפדרציה האמריקאית שוקלת רגולציה לאומית. החוק בוויסקונסין מדגיש את חובת היצרנים לקחת אחריות על מוצריהם מראשית ועד סופו (Extended Producer Responsibility - EPR), גישה שמוכחת כיעילה בהגברת שיעורי המיחזור.

פרטי החוק: מה מחייבים את היצרנים?

על פי החוק, יצרני סוללות ניידות (כמו אלו במכשירי סמארטפון, מחשבים ניידים ומצלמות) וסוללות בפורמט בינוני (עד 30 ק"ג, כגון בסוללות אופניים חשמליים או כלי עבודה) חייבים:

• להצטרף לארגון ניהול סוללות מוסמך, שיפעיל רשת איסוף בכל רחבי המדינה.
• להגיש תוכנית מפורטת ל-DNR עד 1.1.2026, הכוללת נקודות איסוף, שיטות מיחזור, יעדים לשיעורי איסוף (לפחות 70% בשנה השלישית) ומנגנוני בטיחות נגד שריפות.
• לממן את התוכנית מכיסם, ללא העמסה על הצרכנים.

ה-DNR תאשר את התוכניות ותפקח על יישומן, עם קנסות כבדים על הפרות. החוק כולל גם דרישות לאיסוף חינם לצרכנים, כולל תמריצים כמו החזרים כספיים על סוללות משומשות.

מתכות מרכזיות בסוללות והערך הכלכלי

סוללות ליתיום-יון מכילות כ-5-10% קובלט, 5-15% ניקל וליתיום בשיעורים נמוכים יותר. מיחזורן מאפשר החזרת מתכות אלו לשוק, מה שמפחית את התלות בכרייה חדשה. לדוגמה, מיחזור סוללה אחת של 5 ק"ג יכול להניב כ-250 גרם קובלט, ששוויו עולה על 20 דולר. בשוק הגלובלי, מחירי הקובלט זינקו ב-2026 ליותר מ-30,000 דולר לטון בעקבות ביקוש מרכבי חשמליים. מחירי גרוטאות מתכות אחרות, כמו ברזל בסוללות ניידות, גם הם רלוונטיים למיחזור מקיף. לפרטים נוספים על סוגי מתכות, ראו סוגי מתכות.

השלכות על התעשייה והסביבה

החקיקה צפויה להגביר את שיעורי המיחזור מ-20% כיום ל-60% ומעלה תוך חמש שנים. זה יצמצם פליטות פחמן ב-40%, על פי הערכות האפג'נסיה להגנת הסביבה (EPA). חברות כמו Tesla ו-Panasonic, שמייצרות סוללות בוויסקונסין, יצטרכו להשקיע מיליוני דולרים בתשתיות איסוף. בנוסף, החוק יקדם חדשנות בטכנולוגיות מיחזור, כמו הידרומטלורגיה להפרדת מתכות ביעילות גבוהה יותר.

בשוק הסחורות, צפויה ירידה קלה במחירי מתכות בסיסיות כמו ניקל ואלומיניום עקב זרם חוזר ממיחזור. שירותי רכישת גרוטאות ברזל יכולים להוות דוגמה למודל עסקי דומה לסוללות. לקבלת הצעת מחיר למיחזור מתכות, בקרו בדף ההצעות.

הקשר ישראלי: מגמה דומה במדינתנו

בישראל, שבה שוק הרכב החשמלי צומח במהירות (עם למעלה מ-50,000 כלי רכב חשמליים ב-2026), קיימת תוכנית מיחזור סוללות דרך עמותת "אל בור אל" ומשרד להגנת הסביבה. החוק הישראלי מחייב יצרנים להקים נקודות איסוף, אך שיעורי המיחזור עומדים על כ-30% בלבד. החקיקה בוויסקונסין יכולה לשמש מודל לשיפור, במיוחד בהפחתת סיכוני שריפות – בעיה מוכרת גם כאן, עם דיווחים על שריפות במחסנים.

מגמות עולמיות במיחזור סוללות

באירופה, האיחוד האירופי הטיל יעד של 70% מיחזור עד 2030. בסין, המנהיגה העולמית בייצור סוללות, חברות כמו CATL משקיעות במיחזור בקנה מידה תעשייתי. העולם צפוי למחזר 20% מסוללות הליתיום עד 2030, מה שיחסוך מיליארדי דולרים בכרייה חדשה. ב-2026, שוק המיחזור העולמי של סוללות מוערך ב-15 מיליארד דולר, עם צמיחה שנתית של 40%.

אתגרים נותרים: עלויות גבוהות, זיהום בהפרדת מתכות וטכנולוגיות לא בשלות. אולם, חקיקות כמו זו בוויסקונסין מאיצות את המעבר לכלכלה מעגלית.